מוזיקה - נעמי שמר
נווט למעלה
​נעמי שמר 
(1930-2004)

 

נעמי שמר  - "הפזמונאית הלאומית" - הייתה ​​משוררת, מלחינה, זמרת ומתרגמת שירים. כלת פרס ישראל לזמר העברי. 

דורות שלמים גדלו על שירים רבים שחיברה במשך עשרות שנים של פעילתה. יש לה שירים לילדים ולמבוגרים, עצובים ושמחים, שירי חג וזכרון, רציניים ומצחיקים. רבים משיריה הפכו ללהיטים וברב המקרים נעמי שמר ביצעה אותם בעצמה. ​​

נעמי שמר הייתה יוצרת מוכשרת ופורה מאודהיא כתבה יותר מ-1000 שירים, ובין הידועים ביותר: "ירושלים של זהב", "חורשת האקליפטוס", "שלג על עירי", "על כל אלה" ,"שירת העשבים"​, "אלף בית", "שניים עשר ירחים", "ולס להגנת הצומח", "אורחים בקיץ", "יש לי חבר בירושלים", "אנשים טובים","אילו ציפורים","הופה היי", "עוד לא אהבתי די"​.


 

נעמי שמר תרגמה 56 שירים לעברית. בין הידועים ביותר "לו יהי", בהשראת "Let it be" של הביטלס​.


 

נעמי שמר נולדה בשנת 1930 בקבוצת כנרת שבעמק הירדן.

הוריה, רבקה ומאיר ספיר ז"ל, היו חלוצי העלייה השלישית ומבוני הקבוצה.

מגיל שש החלה לנגן בפסנתר. האהבה למוזיקה וכישרון הטבעי הביאו אותה ללימודים באקדמיה למוזיקה בירושלים. 

בתום לימודיה היא חזרה לכנרת כמורה למוסיקה. באותה תקופה כתבה שירים ראשונים שלה כמו "הדואר בא היום"  

ו"אחינו הקטן".

בשנות ה50 החלה נעמי לכתוב בעבור הלהקות הצבאיות ורבים מהם הפכו ללהיטים.

משנת 1956 היא התגוררה בתל אביב.נעמי שמר היא הראשונה שהכתירה את תל אביב בתואר העיר הלבנההעיר תל אביב העניקה לה אזרחות כבוד. 

בשנות ה60 בין היתר נכתב השיר שמזוהה עימה יותר מכל, "ירושלים של זהב". היוצרת כתבה אותו כמה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לאחר סיום המלחמה, הוסיפה בית נוסף לשיר שמתאר את המציאות החדשה שנוצרה עם איחוד ירושלים. השיר קנה לו מעמד של המנון בלתי רשמי ונעמי שמר הפכה לפזמונאית הלאומית.

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים ובהם "אנחנו שנינו מאותו הכפר","לשיר זה כמו להיות ירדן" וגם "לו יהי" שבמקור נכתב כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" .אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משירות מילואים: "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". נעמי שמר הצמידה לחן חדש למילים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור וכן בביצועה של חוה אלברשטיין. השיר זכה לעוד ביצועים רבים.

בשנות ה-70 שמר הלחינה שירים של משוררים רבים כמו נתן אלתרמן ("פגישה לאין קץ"), שאול טשרניחובסקי("הוי ארצי מולדתי", "אומרים ישנה ארץ"), חיים נחמן ביאליק ("קומי צאי"), אברהם שלונסקי.

 
בשנת 1983 הוענק לנעמי שמר פרס ישראל לזמר עברי ואף קיבלה חמישה תוארים "דוקטור לשם כבוד" מהאוניברסיטה העברית וממקומות מכובדים אחרים.

 
ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה י.רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" שנכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם בתקופה שלאחר הרצח. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו, והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין.​

 
נעמי שמר הלכה לעולמה בשנת 2004.

 
 
 

 נעמי שמר